מודל DAGMAR (הגדרת יעדי פרסום לתוצאות פרסום מדודות) הוא מודל שפותח על ידי ראסל קולי להגדרה ומדידה של תוצאות קמפיינים פרסומיים. הוא הוצג בשנת 1961 ונמצא בשימוש נרחב בתחום השיווק והפרסום.

במקום לתת הסבר מורכב, אני אתן הסבר פשוט. ראסל קולי ציין שלמרות שאנשים השקיעו בפרסום, הם היו צריכים להשקיע זמן רב בסוגים אחרים של פעילויות שיווקיות כדי לקבל את ההחזר על הפרסום. הסיבה לכך היא שהחזר ה-ROI מפרסום לא היה ידוע.

כתוצאה מכך, ראסל הציע 2 דרכים עיקריות להשיג מקסימום החזר על השקעה רק באמצעות פרסום. לכן, חברה שחשבה על 10 דרכים שונות לשווק את מוצריה יכולה לבדוק החזר על השקעה לתוך הפרסום כשהיא צריכה ללמוד עד כמה הפרסום שלה יעיל.

דגם DAGMAR

שני הדברים העיקריים שעליהם עמד דגם DAGMAR היו

  1. יצירת משימת תקשורת להשגת מטרות
  2. הגדרת מטרת משימות התקשורת כדי שניתן יהיה למדוד תוצאות.

א) אתגרי תקשורת הקשורים לגישת DAGMAR.

משימה שיווקית היא שילוב של פעילויות פרסום, פעילויות מיתוג ואולי גם פעילויות שירות לקוחות. עבודת השיווק היא הוליסטית ולכן עליה להסתכל על הארגון כולו. עבודת הפרסום אינדיבידואלית יותר ומכאן שהארגון אינו נחשב.

כדי למדוד שהמשימה שהוטלה על הפרסום נמדדת לאחר מכן רק עם נקודות מבט פרסום, ראסל קולי פיתח משימות תקשורת. יצירת משימת תקשורת הכרוכה בתקשורת בין החברה לצרכן הייתה באחריות מחלקת הפרסום בלבד.

מטרת משימות התקשורת ב-DAGMAR הייתה כדלקמן.

  1. מודעות . מטרות התקשורת הן לגרום לצרכן להיות מודע למותג או למוצר.
  2. הבנה . משימות אלו גם עזרו לצרכן להבין את התכונות והתכונות של המוצר, כמו גם מה המוצר יעשה עבור הצרכן.
  3. הרשעה - משימת התקשורת שכנעה את הלקוח שהמוצר הזה מיועד עבורו.
  4. אפקט . בסופו של דבר, לאחר הרשעה, היה צריך לעודד את הלקוח לנקוט בפעולה.

תבחין שדגם ACCA לעיל דומה למודל המכירות של AIDAS. הסיבה לכך היא ש-AIDS משמש למדידת היעילות של טכניקות מכירה. באופן דומה, נעשה שימוש במודל ACCA כדי להבין את יעילות הפרסום ואת משימת התקשורת שמבצע הפרסום.

עם זאת, במודל DAGMAR, הבעיה אינה מוגבלת רק ליצירת משימת תקשורת. כי יצירת משימה זו קשה מאוד אם יעדי הפרסום אינם ידועים. אם אתה לא יודע למה אתה מתקשר עם לקוח, אז איך תתקשר? כך, דגמר כללה גם הגדרת יעדי תקשורת.

ב) הצבת יעדים. דגם DAGMAR.

המשימה השנייה בחשיבותה של DAGMAR הייתה לקבוע את יעדי הפרסום או יעדי התקשורת שהיו אמורים להיווצר. לאחר שהגדרת את המטרות שלך, מדידת תוצאות הפרסום שלך הופכת לקלה יחסית.

עם המהלך הזה, ראסל קולי גם העניק יותר אחריות למחלקת הפרסום. הם היו אחראים לא רק לפרסומות שבוצעו, אלא גם לעד כמה הם הבינו את מטרת הפרסומת וכיצד הם שילבו את המטרות הללו ביעדי התקשורת שלהם.

בעידן המודרני, אנו יודעים שפרסום משמש כדי להציג מוצר, ליצור ערכי מותג, לקידום מכירות או לריקול פשוט של מותג ישן. עם זאת, כל זה לצורכי פרסום ומהווה את החלק השני של דגמ"ר.

מטרות הפרסום ב-DAGMAR הן כדלקמן:

  • יעדים ספציפיים ומדידים .

היעדים צריכים להיות הצהרה מדויקת של מה המפרסם רוצה להשיג באמצעות התקשורת. האם הוא רוצה לחזק את תדמית המותג, למקסם את נוכחות המותג, להיכנס לשווקים חדשים או להגדיל את סך המכירות?

  • הגדירו את קהל היעד שלכם .

לפני שתתחיל במשימת תקשורת, עליך לדייק ככל האפשר לקבוע את קהל היעד. האם אתה מכוון לנוער, מבוגרים, קשישים? ניתן להשתמש בכל אחת מצורות הפילוח השונות להגדרת קהל היעד.

  • מידת השינוי המבוקש.

איזו רמת תפיסה, גישה או מודעות של הלקוח אתה רוצה לשנות? אם לקוח יודע על מוצר, האם אתה רוצה שהגישה השלילית שלו תשתנה לחיובית? או, אם השוק אינו מודע לחלוטין, האם אתה רוצה שהשוק כולו יידע או שרק קבוצת היעד עצמה תהיה מודעת חלקית? דרגות שינוי אלו שיהיו מטרת משימת התקשורת חייבות להיקבע מראש.

  • תקופת זמן .

כדי להשיג את המטרות של משימות תקשורת, כמה זמן אתה מוכן להקצות. אם אתה חושב שבעוד חודש מוצר יכול ליצור הכרה בכל השוק, אז אתה טועה מאוד. זו הסיבה שמפרסמים גדולים מנסים להציג מוצר תוך 3 חודשים ואז מדברים על התכונות והיתרונות שלו במשך 3 החודשים הבאים כדי להגביר את המודעות והקבלה למותג. פרק זמן מוגדר מספק יכולת מדידה טובה יותר.

אז, כפי שניתן לראות לעיל, מודל DAGMAR כלל הגדרת המטרה של משימת תקשורת, ולאחר מכן יצירת משימות תקשורת שהיו עצמן ניתנות למדידה.

מודל DAGMAR משמש מתכנני פרסום רבים ליצירת תוכניות פרסום ושיווק. גישה זו משמשת גם להגדיר מטרות פרסום ומדידת תוצאות מול תוכנית. עבודתו של ראסל קולי הובילה לשיפור עולם הפרסום מכיוון שמטלות תקשורת אלו לא היו קשורות רק למכירות, הן השיגו מטרות ארגוניות שונות באמצעות פרסום בלבד.

תולדות הפרסום: הגדרה וכרונולוגיה מלאה

מטריצת BCG - ניתוח מודל, הסבר

בני דור המילניום בכוח העבודה: מי הם וכיצד למשוך אותם?

ABC

שאלות נפוצות. דגם DAGMAR.

  1. מהו דגם DAGMAR?

    • מודל DAGMAR הוא גישה מובנית לתכנון ומדידה של אפקטיביות פרסום. היא מציעה ארבעה שלבים: מודעות, הבנה, שכנוע ופעולה.
  2. מהם השלבים העיקריים במודל DAGMAR?

    • שלבי DAGMAR כוללים:
      • מוּדָעוּת: יצירת מודעות לקיום אצל צרכנים המוצר או מותג.
      • הֲבָנָה: העברת מידע כך שהצרכנים יבינו מהו המוצר ומה היתרונות שהוא מספק.
      • הַרשָׁעָה: גיבוש דעה חיובית על המוצר ושכנוע הצרכנים בערכו.
      • פעולה: עידוד צרכנים לנקוט בפעולות ספציפיות, כגון רכישת מוצר.
  3. באילו מדדים משתמשים למדידת הצלחה במודל DAGMAR?

    • מדדים עשויים לכלול רמות של מודעות, הבנה, אמונה ופעולה, כמו גם אינדיקטורים ספציפיים כגון נפח מכירות ונתח שוק.
  4. איך בוחרים יעדים לקמפיין פרסומי במודל DAGMAR?

    • המטרות נבחרות על סמך האפקט הרצוי בכל שלב: הגברת המודעות, הגברת ההבנה, הגברת השכנוע וגירוי לפעולה.
  5. אילו יתרונות מציע דגם DAGMAR?

    • מודל DAGMAR מספק גישה מובנית לפיתוח קמפיינים פרסומיים וכן מספק קריטריונים ברורים למדידת אפקטיביות, מה שמקל על הערכת התוצאות.
  6. מהן המגבלות של מודל DAGMAR?

    • חלק מהמבקרים מצביעים על מגבלותיו של מודל DAGMAR, כמו ההתמקדות שלו במותגים, הדגש שלו על היבטים קוגניטיביים וחוסר התחשבות בתגובות הרגשיות של הצרכנים.

מודל DAGMAR נותר כלי חשוב למשווקים ולמפרסמים, המספק גישה מובנית ומדידה להשגת ומדידה של יעדי פרסום.